מזל טוב ......נולד לכם בשעה טובה ילד מקסים במשקל 3.100 ק"ג.
קיבלתם את הבשורה וקניתם בדרך הטבע את הזכות לגדל ולחנך את בתכםבנכם,
לא חשבתם על החובה הגדולה המתלווה לכך.
"טבעיות" זו אפופה אהבה עזה לילד וחרדה עצומה לגורלו הפיסי והרוחני.
אהבה זו לא יודעת גבולות ומעוררת לפעולות ולתגובות בכל שעה ובכל רגע
במילוי צרכיו הגופניים ובשקידה מתמדת על קידומו והתפתחותו מיום היוולדו
ועד היום.
המגע התדיר מזמן סיטואציות שונות המחייבות התמצאות תואמת,תקינה
ונכונה שהתגובה אליה צריכה להיות הולמת את המצב ותביא עמה את אבני
היסוד להמשך החינוך לילד,שחלילה לא תפגע או תהרוס את מה שכבר השגנו עד כה.
חובתנו ?זכותנו זו של הורים מבוצעת לרוב בכוח האינסטינקט הטבוע בישות
שלנו ולפעמים נדמה שזה מספיק על מנת לפתור את שפע הבעיות הצפות ועולות בגידול הילדים. ככל שהמשפחה שלי התרחבה (נולדו עוד ילדים )
הבנתי שאין די בכך .המחיצה העבה,המתייצבת באורח טבעי בין עולם ההורים
לבין עולם הילדים לגיליהם השונים, אינה ניתנת לפירוק מוחלט או יחסי באמצעים ראשוניים בלבד. כי אין חינוך אמת בלי להכיר את נפש הילד, אין
עצה בלא ידיעת נקודת התורפה, אין אמצעי תיקון ללא הכרת מקור החולשה.
עולמו הפנימי של הילד ,עשיר ורב תוכן במידה רבה .יש בו רגשי אהבה ושנאה, טוב ורע, צדק ונקמה,הסכמה ומרד בקיצור עולם ומלואו.לכן אין זה מספיק להסתפק בזכויות טבעיות בלבד אלא יש ללמוד ,לחקור באמצעים שונים ולנסות להתהלך עם הילד ועם סביבתו .
החינוך בילדים מורכב מקטנות(לילדים נראות כגדולות) , שונה הוא במידה רבה מכל עיסוק אחר שיש בו התחלה, אמצע וסוף.הסיפוק שבא לנו ההורים
איננו בסיומה המוחלט של העבודה ,כמקובל בכל ענפי היצירה האחרים,אלא עם כל קטנה שהשיגה את מטרתה.
מי יוכל לקבוע את כוחו החינוכי של החיוך? מי יעריך השפעתה של מילת שבח? כל תגובה, כל משפט,כל דוגמה- קטנות הן, לכאורה, אך טומנות הן את כוחה של ההשפעה החינוכית וככה מיום ליום,משנה לשנה נהנים אנו למראה הצמיחה,הגידול וההתפתחות.אט אט מתגבשת הדמות של בן עתידנו, מבלי שנחוש בעבודתנו השקדנית לאורך היום והליל.
אין תחליף למשפחה בחינוך הילדים. ודאי שהמוסדות השונים(גן,ביה"ס וכו'
תורמים לאדם ולעיצוב רוחו. החיים החברתיים של הילד מחוץ לביתו משפיעים לא במעט על הלך נפשו,הישגיו ההשכלתיים וגיבוש דמותו-אולם עם כל אלה ,
את מקלט הביטחון הילד מוצא בחיק אביו ואימו-בסביבתו הביתית .
קיבלתם את הבשורה וקניתם בדרך הטבע את הזכות לגדל ולחנך את בתכםבנכם,
לא חשבתם על החובה הגדולה המתלווה לכך.
"טבעיות" זו אפופה אהבה עזה לילד וחרדה עצומה לגורלו הפיסי והרוחני.
אהבה זו לא יודעת גבולות ומעוררת לפעולות ולתגובות בכל שעה ובכל רגע
במילוי צרכיו הגופניים ובשקידה מתמדת על קידומו והתפתחותו מיום היוולדו
ועד היום.
המגע התדיר מזמן סיטואציות שונות המחייבות התמצאות תואמת,תקינה
ונכונה שהתגובה אליה צריכה להיות הולמת את המצב ותביא עמה את אבני
היסוד להמשך החינוך לילד,שחלילה לא תפגע או תהרוס את מה שכבר השגנו עד כה.
חובתנו ?זכותנו זו של הורים מבוצעת לרוב בכוח האינסטינקט הטבוע בישות
שלנו ולפעמים נדמה שזה מספיק על מנת לפתור את שפע הבעיות הצפות ועולות בגידול הילדים. ככל שהמשפחה שלי התרחבה (נולדו עוד ילדים )
הבנתי שאין די בכך .המחיצה העבה,המתייצבת באורח טבעי בין עולם ההורים
לבין עולם הילדים לגיליהם השונים, אינה ניתנת לפירוק מוחלט או יחסי באמצעים ראשוניים בלבד. כי אין חינוך אמת בלי להכיר את נפש הילד, אין
עצה בלא ידיעת נקודת התורפה, אין אמצעי תיקון ללא הכרת מקור החולשה.
עולמו הפנימי של הילד ,עשיר ורב תוכן במידה רבה .יש בו רגשי אהבה ושנאה, טוב ורע, צדק ונקמה,הסכמה ומרד בקיצור עולם ומלואו.לכן אין זה מספיק להסתפק בזכויות טבעיות בלבד אלא יש ללמוד ,לחקור באמצעים שונים ולנסות להתהלך עם הילד ועם סביבתו .
החינוך בילדים מורכב מקטנות(לילדים נראות כגדולות) , שונה הוא במידה רבה מכל עיסוק אחר שיש בו התחלה, אמצע וסוף.הסיפוק שבא לנו ההורים
איננו בסיומה המוחלט של העבודה ,כמקובל בכל ענפי היצירה האחרים,אלא עם כל קטנה שהשיגה את מטרתה.
מי יוכל לקבוע את כוחו החינוכי של החיוך? מי יעריך השפעתה של מילת שבח? כל תגובה, כל משפט,כל דוגמה- קטנות הן, לכאורה, אך טומנות הן את כוחה של ההשפעה החינוכית וככה מיום ליום,משנה לשנה נהנים אנו למראה הצמיחה,הגידול וההתפתחות.אט אט מתגבשת הדמות של בן עתידנו, מבלי שנחוש בעבודתנו השקדנית לאורך היום והליל.
אין תחליף למשפחה בחינוך הילדים. ודאי שהמוסדות השונים(גן,ביה"ס וכו'
תורמים לאדם ולעיצוב רוחו. החיים החברתיים של הילד מחוץ לביתו משפיעים לא במעט על הלך נפשו,הישגיו ההשכלתיים וגיבוש דמותו-אולם עם כל אלה ,
את מקלט הביטחון הילד מוצא בחיק אביו ואימו-בסביבתו הביתית .
פרץ נטלי מנהלת גן יחודי באשדוד מפעילת אתר שרות מטפלות ונותני שירותים לגנים.